נטילה הוגנת של חלק מצילום, העומד בפני עצמו, אינה בהכרח סילוף של הצילום המקורי (פסק-דין, שלום י-ם, השופט דניאל מרדכי דמביץ, 12.4.2024):

העובדות: תביעת בטענה להפרת זכויות יוצרים. הנתבעת מפעילה את אתר הארגון "אימהות נגד אלימות", בו פרסמה טור המבקר את התובע. בטור שולב צילום "סלפי" של התובע. הצילום פורסם לראשונה בדף הפייסבוק של עמותת "בצלמו". במועדים הרלבנטיים התובע היה מנכ"ל העמותה. הנתבעת ערכה את הצילום כך שהוסר חלק בו הופיע ח"כ שהתובע הצטלם עימו, ולצד תמונת התובע נוספו ציטוטים של התובע ושל כתבת "הארץ". על חלק הצילום שבהדבק הופיע קרדיט, באותיות קטנות וכמעט בלתי קריאות, לצלמת אחרת. כן הופיע כיתוב שבסופו צויין "צילום: דיוקן אישי / סלפי שי גליק מתוך פרופיל FB".

נפסק: מדובר בצילום שהתובע יזם וביצע, תוך שהקפיד על תיעוד המצולמים כשהם במיטבם, ובאופן ששניהם ייקלטו בעדשת המצלמה. הצילום איננו מצוי בפסגת המדרג האומנותי והמאמצים ההפקתיים עובר לביצועו, אולם נוכח מסגרת הדין הרחבה אין מקום להוציאו מכלל הגדרת 'יצירת צילום' כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הצילום, מדף הפייסבוק של העמותה, בוצע לצורך פעילות העמותה ולפי מטרותיה. משהוכח כי התובע עבד בעמותה במועד הרלבנטי והצילום פורסם בדף הפייסבוק של העמותה, במסגרת התנהלותה ומטרותיה, ומשהתובע לא טען או הוכיח שהסכים אחרת עם העמותה, הרי שזכות היוצרים בצילום היא של העמותה ולא של התובע. 

עיקר תלונתו של התובע היא על הפגיעה בזכותו המוסרית בצילום. זכות מוסרית של היוצר היא זכות אישית הקיימת בידיו גם כשהזכות הכלכלית ביצירה עברה לאחר. לתובע ניתן קרדיט מלכתחילה. הקרדיט ניתן באופן נאות ומבלי שמרחקו מהיצירה הגרפית מעמעם או שולל את עצם עובדת מתן הקרדיט. על יסוד העובדה של מתן קרדיט הולם לתובע מלכתחילה ועל יסוד הקושי החזותי באיתור שמה של הצלמת האחרת (באותיות לבנות על גבי צילום חולצתו הלבנה של התובע), יש לקבוע כי הטקסט השגוי על חלק הצילום, כפי שפורסם על ידי הנתבעת, אינו פוגע בזכותו המוסרית של התובע.

אין בפרסום בהדבק רק של חלק הצילום הכולל את תמונת התובע (ללא חבר הכנסת שעימו הצטלם) משום פגם או סילוף של הצילום. דמות התובע ניטלה מתוך הצילום ללא כל עיבוד או שינוי, ואף מן החלק שניטל על ידי הנתבעת ניתן ללמוד כי זהו חלק מתוך שלם גדול יותר. נטילה הוגנת של חלק צילום העומד בפני עצמו אינה בהכרח בגדר פגם או סילוף של הצילום המקורי. ביקורת פוליטית היא תכלית לגיטימית לצורך שימוש הוגן ביצירה. השימוש בחלק הצילום שבו מופיע התובע הוא בגדר שימוש הוגן המותר על פי סעיף 19 לחוק. הנתבעת הסירה את המחדל תוך זמן סביר לאחר קבלת התראה מהתובע ולפיכך, בהצטרף לעמידה ביתר דרישות סעיף 56א(א) לחוק, אין במקרה זה זכות לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, אף אם התובע היה בעל זכות היוצרים בצילום. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 4,000 ש"ח ובשכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 23,400 ש"ח.